משפחת חולה סרטן שהתאבד לאחר שקיבל בדואר תוצאות בדיקות תקבל פיצוי של 1.1 מיליון שקל. מהתביעה אותה הגיש עו"ד דוד פייל נגד ביה"ח רמב"ם, משרד הבריאות ומדינה ישראל, נטען כי המנוח, יליד 1957, אובחן בשנת 2008 כסובל מסרטן ריאה מסוג קרצינואיד. עקב הטיפולים והניתוחים אותם עבר, התדרדר מאוד מצבו הנפשי והגופני, והוא אף אושפז לתקופה קצרה במחלקה לבריאות הנפש ברמב"ם עקב דיכאון שנבע ממחלתו. ב-13 בספטמבר 2009 עבר החולה מיפוי ביקורת בבית החולים רמב"ם. "בדיקה זו חרצה את גורלו בדרך אירונית ואכזרית" אומר עו"ד דוד פייל שייצג את המשפחה מול רמב"ם.
עו"ד דוד פייל טען בתביעה שהמעטפה הגורלית שהכילה את תוצאות הבדיקה, נשלחה בדואר מבלי שנערכה עם החולה שיחת טלפון מקדימה, או מפגש עם רופא מטפל, במטרה להסביר את התוצאות, הסבר שהינו הכרחי לכל חולה, ובפרט לחולה שידוע כי מצבו הנפשי מעורער.
לטענת בית החולים, תוצאות הבדיקה היו דווקא מעודדות והצביעו על נסיגה במחלה. יחד עם זאת, התוצאות נוסחו בשפה רפואית מסובכת ולמונחים הרפואיים שצוינו בתוצאות היה פוטנציאל לפרשנות שגויה בידי מי שאינו מצוי ברפואה. בין היתר נאמר בתוצאות כי קיימת "קליטה פתולוגית בבלוטת לימפה במיצר, בולטת פחות אחרי מחלה".
לדברי אלמנתו של החולה, בעלה המנוח פתח את המעטפה עם תוצאות, קרא בהן ואז חשכו עיניו. לדבריה, שניהם הבינו מתוצאות הבדיקות, שהגידול הסרטני חזר, מסקנה שהכניסה את המנוח למצב של חרדה וייאוש.
לדברי האלמנה, יומיים לאחר מכן, היה אמור המנוח להיפגש עם רופאה אונקולוגית ברמב"ם לצורך ביקורת וקבלת הסבר על התוצאות, אבל במקום פגישה התקיימה לווייתו. יום קודם לכן, בשעות הבוקר, נמצא המנוח תלוי על עץ בחצר ביתו.
עו"ד פייל מציין כי אין זה סביר שתוצאות בדיקה קריטיות של חולה ישלחו בדואר, "במיוחד לאור העובדה שניתן כיום לפענח כל בדיקה או תוצאה דרך האינטרנט, ולהסיק מסקנות שגויות לחלוטין, העלולות להוביל לתוצאות הרסניות כמו במקרה דנן".
בחוות דעת של ד"ר אידלמן, מומחה לאונקולוגיה מבית החולים הדסה, אותה מביא עו"ד פייל בתביעה נאמר: "ביטויים שונים, השגורים בפי עולם הרפואה, כגון 'חיובי', 'בלוטות שליליות', 'קליטה פתולוגית' ומונחים כמו 'המחלה מתקדמת', הם בעלי קונוטציה שונה מאשר בתחומים אחרים, ועשויים לגרום ללחץ מיותר על החולה, שאינו מבין את פשר התוכן, ולפרש אותו באופן שונה לחלוטין מהאופן הנכון והמתבקש".
השופט פסק כי ביה״ח רמב"ם ומשרד הבריאות המפעיל את בית החולים, ישלמו למשפחת המנוח כ-900 אלף שקל, כשחלקו לטיפול באישה, שמצבה הנפשי נפגע לאחר שראתה את בעלה במותו. כמו כן פסק הוצאות ובסך הכל יגיע סכום הפיצוי לכ-1.1. מיליון שקל.
השופט, ד"ר מנחם (מריו) קליין, ציין כי מחקרים נוכיחים כי לדרך מסירת המידע למטופל, "יש השפעה על המשך תפקודו וקבלת החלטותיו. כשנעשה שימוש במינוחים רפואיים שאינם ברורים לחולה, כשהאמת מטושטשת ומעורפלת, וכשיש חוסר תיאום בין המטפלים באשר לכמות וסוג המידע, נותר החולה מבולבל חרד וכועס". על הטענה שהחולה סבל מדיכאון כתב השופט "מצבו של המנוח הצריך התייחסות זהיר יותר מצד עובדי הנתבעת… אני מוצא כי הצוות הרפואי היה מודע למצבו הנפשי הרעוע של המנוח… ולדידי היה צורך של ממש למנוע את תוצאות המיפוי מן המנוח. סבורני שהתביעה הוכיחה בראיות מספיקות בכדי להטות את מאזן ההסתברויות שהסיבה המהותית למותו של המנוח לא הייתה אחרת מאשר קבלת המכתב הנדון. טענת התביעה כי לולא קבלת המכתב, היה המנוח חי עוד מספר שנות חיים פרודוקטיביים, מקובלת עלי".
מבית החולים נמס כי הם שוקלים להגיש ערעור על ההחלטה.