ליל הסדר, אמור להיות רגע של נחת. רגע, שבו כל משפחה בישראל מתאחדת סביב שולחן החג לערב חם, שמח וביתי. אך לדברי משפטנים, חג הפסח הוא דווקא המועד שסביבו פורצות המריבות המשפחתיות הסוערות ביותר, ובו גם מתגלים הבקיעים החמורים בזוגיות ובמשפחתיות
מתיחויות רבות נוצרות סביב העזרה בהכנות לחג, בהסדרי הראיה של הילדים, בוויכוח התמידי אצל מי עושים השנה את הסדר, ובשוני בין מסורות ישראל, בעיקר סביב כשרות ואכילת קטניות.
אם זה לא מספיק, אז דעו כי לא חסרות מגוון של דילמות קשות.
בעיקר אם המעורבים הם זוגות גרושים, או ממש לקראת גירושין.
סכסוך רווח סב סביב הסדרי הראיה כאשר הפסח חל ביום שישי או שבת, כפי שקורה השנה.
"לא חולף חג פסח אחד שלאחריו לא מגיעים למשרדי לפחות גבר או אישה אחת סביב סכסוך לו אני קורא 'גירושי קטניות'", ידע לספר היום (ד') עו"ד מיקי שיפמן, העוסק בדיני משפחה.
"מסתבר שזוגות דתיים ושומרי מסורת רבים, בעיקר כשהבעל בהם אשכנזי והאישה מזרחית, גולשים פעם אחר פעם למריבות סביב אכילת קטניות. על פי המסורת, כאשר בני הזוג הם בני עדות שונות, שלהן מנהגים שונים, ההלכה קובעת כי יש ללכת על פי עדת הבעל.
חרף כך, זוגות דתיים רבים מבלים את החג פעם אצל משפחת האב, ופעם אצל שולחנה של החותנת. לכן, מריבות רבות פורצות דווקא על רקע זה: הבעל מסרב ללכת לסדר אצל הורי האישה, "מפני שאוכלים שם קטניות" – וכך נוצר משבר משפחתי שלעיתים מוביל לגירושי. אך, זוהי אולי נקודת החיכוך הפעוטה ביותר סביב שולחן הסדר הישראלי", הסביר המשפטן.
"היות ומחצית מהזוגות החילוניים מתגרשים, וכשליש מכלל הזוגות בישראל מגיעים לרבנות שלא בטוב – הפך הסדר למוקד לוהט לוויכוחים וסכסוכים בין זוגות גרושים. שאלות כמו, איפה יבלו הילדים את החג? האם עושים את הסדר במשותף או בנפרד? מה קורה כשהסדרי הראייה מבלבלים? איך מתמודדים עם צווי הרחקה בין בני הזוג? כל אלה מהווים נקודות חיכוך לוהטות, שלא פעם בית המשפט נקרא להכריע בהן. מוקד חיכוך רווח נסוב סביב הסדרי ראייה בין בני זוג גרושים – כאשר ליל הסדר נעשה בשישי או בשבת. על פי רוב, הסדרי הגירושין בין בני הזוג עורכים חלוקה שווה בשווה של השבתות בין הצדדים. כמו כן מחלקים ההסכמים הללו את החגים והחופשות – כך שאף צד לא יצא מקופח. אך מה קורה כאשר ליל הסדר של האימא נופל בדיוק על השבת של האבא – או להיפך? החוק בישראל קובע נחרצות כי במקרה כזה החג חזק יותר מהשבת – ועל כן, יש להתיר להורה של החג לקחת אליו את הילדים, והשבת תושב להורה המקופח לאחר מכן", שיפמן ידע להוסיף.
לדבריו, "ליל הסדר מכניס את בני המשפחה למרחב נפיץ מאוד, שיש בו הרבה פעמים ריבוי חזיתות, ולעיתים, רק בשל כך – פורצים סכסוכים על עניינים פעוטים – שהופכים, בשל הפומביות שלהם – לסכסוכי גירושין מרים. כך קרה למשל כאשר אישה שהייתה מסוכסכת קלות עם בעלה, החליטה 'לעשות שביתה', ולא לעזור בסידורים לחג, בבישולים ובהגשה. הדבר יצר מרמור רב בקרב בני משפחת הבעל, והבעל העיר לאשתו, וביקש ממנה לעזור, דבר אשר גרר סכסוך מכוער וקולני בשולחן החג, שמיד לאחר החג הפך כמובן לסכסוך גירושין רשמי", .
בחג הפסח לא נפקד מקומם גם של סכסוכי ירושה אשר פורצים, כאשר כל המשפחה מתכנסת סביב שולחן הסדר.
"המתיחויות בין אחים ובני משפחה פורצים פעמים רבות, לאחר שאחד ההורים הולך לעולמו, או כאשר ההורים הופכים לתלויים ולסיעודיים. הסכסוכים נסובים סביב סיוע להורים, סביב כתיבת צוואה, או סביב רכוש שעשוי להתחלק שלא שווה בשווה בין האחים – על רקע צוואה שנחשפה. לא פעם דווקא בשולחן הסדר, פורצים סכסוכי אחים קשים, כאשר מתיחויות והתחשבנויות שונות סביב הירושה עולות על השולחן", סיפר שיפמן.
"לא תמיד רכוש רב של ההורים הוא המתכון לסכסוכים קשים. הרבה פעמים, סכסוכי אחים סביב נחלת הורים צנועה, או אפילו דירת שיכון קטנה – עלולים לעבור אסקלציה, דווקא בשל הישיבה בכפיפה אחת סביב שולחן החג, ולא פעם, המתיחויות הללו מתדרדרות עד כדי תגרת ידיים, שרק המשטרה שנקראת למקום מצליחה להפריד בין הנצים", סיכם שיפמן.