גם נהגים האשמים בתאונות קטלניות זכאים לפיצויים

גם נהגים האשמים בתאונות קטלניות זכאים לפיצויים
רשלנות לא שוללת פיצוי. תאונה
צילום: pixabay.com

מתברר כי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינו בוחן באשמת מי התאונה

חרף העובדה שחלק גדול מהתאונות נגרם מרשלנות הנהגים, מתברר כעת שרבים מהנהגים הפוגעים זכאים לפיצויים בעצמם – למרות שכאמור, התאונות הקטלניות אירעו באשמתם.
לדברי עו”ד ליטל ביבר-חייקין, מעורבות בתאונה קטלנית, גם מהצד הפוגע, אינה דבר של מה בכך, ורבים מהנהגים המעורבים בתאונות דרכים סובלים מפגיעה נפשית קשה כתוצאה מהתאונה, שאף יכולה להתפתח לנכות נפשית זמנית או קבועה.
לדבריה, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינו בוחן באשמת מי התאונה. למעשה, החוק מאפשר פיצוי לנפגעים בתאונה, מכוח ביטוח החובה של כלי הרכב המעורבים.
“כאשר אדם נפגע באופן ישיר בתאונת דרכים, גם אם זו נגרמה באשמתו הבלעדית, הוא יהיה זכאי לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, לרבות בגין נזקיו הנפשיים וזאת לפי חוק הפלת”ד” אומרת עו”ד ביבר-חייקין, “גם הנהג הפוגע אם נפגע יפוצה, וכמובן גם קורבנותיו”.
לדבריה, אם הנהג סובל מנזק נפשי משמעותי עקב התאונה ובשל נוכחותו בה, הוא יהיה זכאי לפיצויים, אך זאת רק אם הוא מהווה קרוב משפחה מדרגה ראשונה של אחד הנפגעים, או לחלופין, במקרה בו הנזק הנפשי חובר אצלו לנזק גופני, אפילו מינימלי.

רשלנות לא שוללת פיצוי. תאונה|צילום: pixabay.com
רשלנות לא שוללת פיצוי. תאונה|צילום: pixabay.com

על התופעה של נהגים הגורמים לתאונות, וזוכים לפיצויים מהביטוח – בכתבה הבאה.
לדברי עו”ד ליטל ביבר-חייקין, את סוגיית הנהגים הפוגעים והנפגעים, יש לחלק לשניים – קבוצה ראשונה היא קבוצת הנהגים אשר נפגעו באופן ישיר בתאונה אשר נגרמה באשמתם, ונגרמו להם נזקי גוף עקב התאונה, כמו גם נזקים נפשיים. הקבוצה השנייה הינפ נהגים אשר לא נפגעו באופן ישיר בתאונת הדרכים, אך לנוכח מעורבותם בתאונה ותוצאותיה הקטלניות, נגרמה להם פגיעה נפשית קשה.
במקרה הראשון, בו הנהגים נפגעו באופן ישיר בתאונה, הם יהיו זכאים לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו להם בתאונה, לרבות זכאות לפיצוי על נזקים נפשיים, וזאת אף אם התאונה נגרמה באשמתם הבלעדית.
לעומת זאת, במקרה השני, בו הנהגים לא נפגעו באופן ישיר מהתאונה אך נגרמה להם פגיעה נפשית לנוכח נוכחותם בתאונה – יהיו הנהגים זכאים לפיצוי רק בהתקיים תנאים מסוימים, אשר הותוו בפסיקת בתי המשפט.
כך, לדברי עו”ד ביבר-חייקין, תנאי ראשוני הוא, מידת הקירבה של הנפגע לנהג הפוגע– בפסק דין אלסוחה קבע בית המשפט, כי תביעה בגין נזק נפשי משני תתקבל רק אם מדובר בקרובי משפחה מדרגה ראשונה , שכן עוצמת הפגיעה בהם הינה משמעותית ביותר. עם זאת, מציינת עו”ד ביבר-חייקין, לא נקבעה רשימה סגורה של קרובי משפחה, ובית המשפט הוסיף כי יתכנו מידות קירבה אחרות היכולות להוליך לתוצאה זהה, ובמקרים יוצאי דופן יהיה מקום לבחון האם קיימת הצדקה להרחיב את מעגל הנפגעים. ואכן, ברבות השנים, הרחיבו בתי המשפט את מעגל הנפגעים, גם לקרובי משפחה אשר אינם מדרגה ראשונה.
תנאי נוסף הוא, התרשמות ישירה של הנפגע מהאירוע המזיק – קריטריון זה ממילא יתקיים בנהג שגרם לתאונה באשמתו ואשר חווה את האירוע בחושיו.
הפסיקה גם מתייחסת, לדברי עו”ד ביבר-חייקין, גם למידת הקירבה במקום ובזמן של הנפגע לאירוע המזיק. לדבריה, קריטריון זה גם מתייחס לסמיכות שבין התאונה לבין קבלת הטיפול הנפשי והמשכו לאורך זמן.
לדברי עו”ד ביבר-חייקין, בתי המשפט פוסקים פיצויים רק לאחר שהוכח כי לנפגע נגרם נזק נפשי ממשי. ” לא כל נזק נפשי יזכה את התובע בפיצויים, בוודאי לא נזק נפשי חולף, אלא רק באותם מקרים בהם נגרם נזק נפשי ממשי ומהותי, או פגיעה נפשית רצינית גם אם אינה עולה עד כדי מחלת נפש” אומרת עו”ד ביבר-חייקין.


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *