“לא ניתן להפריד בין היותה של מדינת ישראל יהודית להיותה דמוקרטית”

“לא ניתן להפריד בין היותה של מדינת ישראל יהודית להיותה דמוקרטית”
"עבורי, מדינה יהודית, היא כזו שנותנת ביטוי לערכים יהודיים בפרהסיה הציבורית שלה". הנשיא ריבלין במסגרת המפגש
צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

כך קבע נשיא המדינה, ראובן ריבלין, במפגש עם זוכי טקס יקיר המשפט העברי. במפגש נכחו זוכה הפרס, השופט יעקב טירקל, ויהודית קירשנבאום, אשר קיבלה את הפרס על מפעל חיים בשם בעלה, פרופ’ אהרון קירשנבאום ז”ל

בפתח דבריו, במסגרת מפגש עם זוכי טקס יקיר המשפט העברי ,התייחס נשיא המדינה, ראובן ריבלין למורכבות השאלה מהי מדינה יהודית.

הנשיא קבע כי לא ניתן להפריד בין היותה של המדינה יהודית לבין היותה דמוקרטית.

ריבלין הסביר ואמר כי “לאורך השנים היטבנו להגדיר מהי מדינה דמוקרטית, אולם השאלה מהי ‘מדינה יהודית’- מורכבת יותר. במה באה לידי ביטוי יהדותה של המדינה?”, שאל הנשיא ואמר: “אלה הן שאלות קשות, שמעוררות בתורן לא פעם מאבקים וסערות, ושלגביהן אין בידינו עדיין תשובה ברורה. מכאן נובעת חשיבותו של הדיון המתמשך הזה, הנוגע בשורשים וביסודות של המפעל שהוא מדינת ישראל, ושל ההוויה הישראלית המתחדשת”.

“עבורי, מדינה יהודית, היא כזו שנותנת ביטוי לערכים יהודיים בפרהסיה הציבורית שלה. לא כמס שפתיים, אלא, כערכים מחייבים, כערכים שהחזיקו ושמרו על עם ישראל ועל זהותו, במשך כל שנות קיומו”.

הנשיא הוסיף ואמר: “לא ניתן להפריד בין היותה של מדינת ישראל יהודית לבין היותה דמוקרטית. החיבור הזה מונח ביסוד מהותו של המפעל המדיני היהודי, ואסור לנו להיסחף אחר גורמים שמנסים להוכיח את כישלונה של זהות מורכבת זו. אני לא מקבל את האמירה לפיה  פרהסיה הנותנת ביטוי לערכים יהודיים אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם שיטה דמוקרטית מובהקת שבה נוהג שוויון זכויות מלא לכל קבוצה ועדה. זהותה הדמוקרטית של ישראל צריכה ויכולה לינוק את כוחה מזהותה היהודית ולהיפך. שכן, דמוקרטית ויהודית, יהודית ודמוקרטית, בדיבור אחד נאמרו, ורק בדיבור אחד יוכלו  להמשיך ולהתקיים לדורות”.

"לצערי, בדורות האחרונים נתפס המשפט העברי כתחום השייך או המנוכס לקבוצות ואידיאולוגיות מסוימות בלבד, ולא כנכס יסוד של כולנו". ריבלין ושרת המשפטים, איילת שקד עם השופט יעקב טירקל ונכדו, ויהודית קירשנבאום, אלמנתו של פרופ' אהרון קירשנבאום ובתו | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
“לצערי, בדורות האחרונים נתפס המשפט העברי כתחום השייך או המנוכס לקבוצות ואידיאולוגיות מסוימות בלבד, ולא כנכס יסוד של כולנו”. ריבלין ושרת המשפטים, איילת שקד עם השופט יעקב טירקל ונכדו, ויהודית קירשנבאום, אלמנתו של פרופ’ אהרון קירשנבאום ובתו | צילום: עמוס בן גרשום, לע”מ

 

במקביל, התייחס הנשיא בדבריו לקשר שבין מדינה יהודית ודמוקרטית למשפט העברי.

“לצערי, בדורות האחרונים נתפס המשפט העברי כתחום השייך או המנוכס לקבוצות ואידיאולוגיות מסוימות בלבד, ולא כנכס יסוד של כולנו”, הדגיש הנשיא והוסיף: “ישנם הרואים במשפט העברי קודקס המאיים על זהותה הדמוקרטית של מדינת ישראל. אני חושב שלא רק שהחשש הזה לא נכון, אלא הוא שגוי מיסודו. אמנם, מקורו של המשפט העברי, במתן תורה. אך מרגע שניתנה תורה לבני אדם, משעה שהוכרז, ש’לא בשמים היא’, המשפט העברי הפך להיות יצירה יהודית ואנושית אותנטית שנולדה מתוך מציאות החיים היומיומית, של יהודים בכל מקומות מושבותיהם. הייתה זו משימה לאומית חוצת עדות, תרבויות ויבשות”.

“לאחרונה מתקיים דיון ציבורי, ביוזמות שונות המבקשות, כל אחת בדרכה, לעגן את המשפט העברי, כמקור מחייב, או כמקור להיוועצות. אינני רוצה להביע דעתי, בדיון המתנהל, בין היתר בזירת ההכרעה והדיון, שהיא הכנסת. רק אזכיר, שבתפקידי כיו”ר כנסת פעלתי לשילובו של מומחה למשפט עברי, עו”ד המייעץ לכנסת, לוועדותיה ולחבריה בתחום זה ופועל במסגרת מחלקת הייעוץ המשפטי. עבורי, היה זה צעד חשוב לחיזוק ולשילוב המשפט העברי כמקור השראה, סמכות והשפעה על דברי החקיקה היוצאים תחת ידינו”, הדגיש הנשיא.


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *