חוק ביטול חזקת הגיל הרך גורר ויכוח סוער

חוק ביטול חזקת הגיל הרך גורר ויכוח סוער
ביטול חזקת הגיל הרך מעוררת ויכוחים משפטיים מהותיים. בתמונה: נדנדות ילדים ריקות
צילום המחשה: www.pixabay.com

הצעת החוק לביטול חזקת הגיל הרך מעוררת תרעומת לצד תמיכה בקרב בכירים בקהילייה המשפטית בישראל

בפורום מיוחד של עורכי דין מובילים בתחום דיני המשפחה, שערכה חברת ‘דן אנד ברדסטריט ישראל’ לפני יומיים (ג’), נשמעה ביקורת חריפה לצד תמיכה בהצעת החוק בנושא.

הצעת חוק שמעוררת הדים גם במסגרת הליך החקיקה בכנסת, ושעיקרה הוא כי ילד עד גיל 6 לא יועבר אוטמאטית לאם, כפי שנהוג כיום.

אחד המשתתפים בפורום, עוה”ד זאב ולנר, שותף מייסד ב’זאב ולנר עורכי דין’ קבע כי הצעת החוק של השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאלן (ליכוד) וח”כ יואב קיש (ליכוד) היא בגדר “הצעה שערורייתית”.

“ההצעה תביא לנזק מאוד גדול לנשים. זה יביא למלחמה מיותרת בין בני זוג. מה שיקרה ברוב המקרים הוא שהגבר, שהוא הצד החזק בבית, יקבל ביטוי נוסף ויכולת לפתוח מלחמה וזה אסון לנשים בישראל. אז שגברים ייכנסו להיריון ויניקו את הילדים.מה שיקרה הוא שהגבר ישלוט בכל. בניו יורק יש הצפה של פניות בנושא הגיל הרך”, הסביר ולנר. “זה גורם לגבר שרצה לקפח את אשתו להגיש תביעה”, הוא הוסיף.

“אני אישית לא אגיש בקשה כזו עבור שום לקוח שלי”, התחייב ולנר.

עוד על נימוקי ההתנגדות לביטול חזקת הגיל הרך לללא חלופה משפטית הולמת בסרטון הבא בו מופיע עוה”ד ולנר:

עוה”ד עינת טירר, מ’א. טירר עורכי דין ונוטריון’ הזהירה כי “הרצון של הגבר היא הרבה פעמים לא רצון למשמורת משותפת, אלא רצון להורדה של מזונות”.

“צריך לעשות תקופת ניסיון מנותקת רק לשם משמורת”, תבעה טירר.

“אב שרוצה – נעשה לו תקופת ניסיון של שנה. ובואו נראה איך המילים מתורגמות למעשים – אם הוא מצליח לתפקד כמו שאמא מצליחה לתפקד, להוריד שעות עבודה. אם יצליח לעשות זאת שנה – נדבר על מזונות. הרבה פעמים הרצון של הגבר הוא לא רצון למשמורת משותפת אלא רצון להורדה של מזונות”, הדגישה.

ביטול חזקת הגיל הרך מעוררת ויכוחים משפטיים מהותיים. בתמונה: נדנדות ילדים ריקות | צילום המחשה: www.pixabay.com
ביטול חזקת הגיל הרך מעוררת ויכוחים משפטיים מהותיים. בתמונה: נדנדות ילדים ריקות | צילום המחשה: www.pixabay.com

בכנס ניצבה גם עוה”ד אירית רוזנבלום, המייסדת ומנכ”לית של ארגון ‘משפחה חדשה’ והביעה ביקורת קשה על הדרג הפוליטי.

רוזנבלום קבעה כי “במאה 21 ישנן משפחות שהחוק בכלל לא מסתכל עליהם, מה לגבי זוגות של 2 גברים או 2 נשים? החוק הזה הוא פטרוני, רואה את האישה כחסרת מעמד עם תפקיד אימהי נצחי. הפוליטיזציה של החוק היא בלתי נסבלת – הרי ממילא אין לחזקת הגיל הרך מקום במציאות אז למה החוק הזה – זה מסוג החוקים שאבד עליהם הקלח, ואין בהם כלום מלבד אתנן פוליטי”.

מולם ניצב עוה”ד יוסי הרשקוביץ, מייסד ובעלים של משרד עורכי-הדין ‘יוסי הרשקוביץ ושות” שהביע תמיכה בביטול חוק החזקה.

“מדובר בחוק פטריאכלי שהיה רלוונטי לשנות הקמת המדינה. עד כה לא דיברנו על זכויות הילד. לילד בשנת 2016 יש זכות לראות את ההורים באופן שיוויוני. זכותו של ילד להורות שיוויונית”.

היום (ה’) הרחיב הרשקוביץ בנושא בשיחה עם אתר “המומלצים”.

“עברנו תמורות אדירות. אי אפשר להגדיר היום שאבא מפרנס ואמא עקרת בית. אני מציע שבית המפשט לא יעבוד בחזקות, אלא בית המשפט צריך לשמוע את קול הילד הספציפי, לא בהכרח מפיו, אלא גם את אנשי המקצוע ולפי זה להחליט. לא לעבוד בתצורה אוטמארטית ושנית להחליט לטובת הילד ולשקול בחיוב משמורת משותפת עם שני ההורים. בקובעי שיש לראות את הדברים מנקודת מבטו של הילד ולא של ההורים, אני מוריד מעל הפרק את הוויכוח הפוליטי והוויכוח המגדרי”, קבע הרשקוביץ.

אל הרשקוביץ הצטרף היום (ה’) עוה”ד ערן שדה, הבעלים של משרד “שדה את אנגל” ומנהל פורום באתר “משפטי”.

“אני מסכים שיש לבטל את חזקת הגיל הרך, לפיהם הילדים הולכים אוטמאטית עם האימא. אך, באותה מידה יש לבחון את הנסיבות של כל משפחה לגופה, ולברר לטובת הילד מה היה התפקוד ההורי של כל אחד מבני הזוג לפני תהליך הגירושין. בהתאם לכך יש לקבוע את המשמורת. קיימות משפחות שבהן הקביעה מראש של חזקת הגיל הרך, לפיה האם היא המטפלת העיקרית, מופרך מיסודו. זאת תפיסה שלא מתאימה למבנה המשפחה המודרנית. קיימות משפחות רבות בהן האב הוא המטפל העיקרי, ולכן אני בעד ביטול חזקת הגיל הרך, כפי שמציע החוק תוך בדיקה של כל מקרה לגופו ותוך מניעת ניצול החוק על ידי גברים שמעוניינים במשמורת לשם הפחתה בתשלום דמי-המזונות”, אמר שדה.


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *