בוררות חובה בנמל אשדוד – לא עונש, אלא פרס!

בוררות חובה בנמל אשדוד – לא עונש, אלא פרס!
נמל אשדוד
צילום: pixabay


כפי שפורסם בתקשורת הומלץ לעובדי נמל אשדוד לקדם רפורמה ברציפים בטרם “תיכפה” עליהם בוררות חובה.

אך הניסיון לצייר בוררות חובה כעונש – נובע מבורות או גרוע מכך – מניסיונות הפחדה. בוררות היא אמנם מסלול מקביל לבית משפט, אך ניחנת בשורה ארוכה של הבדלים לטובת המתדיינים בה.
בבוררות נקבע הבורר בהסכמת הצדדים, או במנגנון מוסכם מראש. בבתי משפט אין שום ודאות מי ישב על כס השיפוט – ולשאלה זו קיימת משמעות רבה.
בבתי המשפט בישראל יש עומס מתדיינים עצום – כ-550 אלף תיקים מחכים לפסק דין, והשופטים קורסים תחת ערימת התיקים שרק תופחת והולכת.
התוצאה: הדיונים מתקצרים, הזמן לפריסת הטיעונים מתקצר – והמרווחים בין הדיונים מתארכים. לעומת זאת, על בוררים אין עומס עבודה רב, ולכן הצדדים נהנים מזמן רב להציג את עמדתם. חרף כך – ההכרעות בבוררות מתקבלות תוך מספר חודשים לעומת הליך של שנים בבתי המשפט.
בהשוואה לתחומים אחרים: מי לא היה מעדיף רופא פרטי? מי לא היה מעדיף לטוס במחלקת עסקים, על ישיבה צפופה במחלקת התיירים?

נמל אשדוד | צילום: pixabay
נמל אשדוד | צילום: pixabay


הדבר הופך לצורם ממש, כאשר המדינה (המתדיינת העיקרית בבתי המשפט בישראל והגורם מספר 1 לעומס עליהם) – בוחרת להתעלם מדבריו של היועמ”ש לשעבר מזוז, משנת 2009, אשר ביטל את האיסור על המדינה לפנות להליכי בוררות, ומצא בה מסלול ראוי ומומלץ.
ואכן, בכל הנוגע לבוררות, נוהגת המדינה בצורה מחשידה. בכל פעם שהכרעת הבוררות נוגעת לסכומי עתק של מיליארדי שקלים, כמו במתווה הגז או בהפרטת כי”ל, היא פונה לבוררות. אך בכל סכסוך אחר, היא בוחרת לפנות אל בית המשפט – שם היא פטורה מלשלם אגרה.
למעשה, נוח מאד למדינה לנתב כך את המחלוקות והסכסוכים שבהם היא מעורבת. דברים שהיא רוצה שיקודמו לטובה – היא מפנה לבוררות, ואת היתר היא תוקעת לשנים בבתי המשפט – תוך פגיעה קשה בזכויות הדיוניות של כל אחד ואחת מאתנו.
היוזמה לבוררות חובה בסכסוכי עבודה מול חברות ממשלתיות, שאותה מקדמת הממשלה הינה יוזמה ברוכה.
מדובר מעין חוק התגברות בדרך אל השאלטר. רבים מאתנו אולי שכחו כיצד התנהל המשק לפני מספר עשורים, אז על כל צעד ושעל נתקלו אזרחי ישראל בשביתה אחרת, ששללה מהם שירות חיוני לו היו זקוקים, לעיתים נואשות. רופאים, אחיות, רכבות, נמלים, טלוויזיה ומה לא? אזרחי ישראל הפכו לשבויים של ועדי עובדים, שלעיתים נאבקו אמנם מאבק מוצדק, אך פעמים רבות כל עניינם היה לשפר תנאים ופריבילגיות לעובדיהם. הנזק למשק מכל שביתה כזו נאמד במיליארדי שקלים.
בוררות חובה בסכסוכים מול מונופולים מטעם המדינה לא רק תיטיב עם אזרחי המדינה, אלא עשויה גם להביא פתרון מהיר וצודק לתחלואים רבים, ולפלס דרך לצמצום העומס בבתי משפט. ובכל זאת – הייתי ממליץ גם על הליך גישור מקדמי בן 30 יום – שיכול להביא לפתרון מהיר עוד יותר.
ובהסתכלות רחבה – גורמים רבים הממתינים היום בתור להכרעת בית המשפט היו שמחים אילו המדינה הייתה מממנת להם הליך בוררות “חובה”. זו לא חובה – זהו פינוק!
עו”ד רונן סטי – בורר, מגשר וחבר הוועדה הבינ”ל לבוררות ויישוב סכסוכים ליד בית הדין הבינ”ל לבוררות של ה – ICC


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *