עיוור שלא התקבל לעבודה יקבל פיצוי

עיוור שלא התקבל לעבודה יקבל פיצוי
חובת ההוכחה על המעביד. פטיש שופט בית המשפט
צילום המחשה: www.pixabay.com

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי חלה חובה על המעביד לנסות ולשלב בעלי מוגבלות

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל היום (ה’) את תביעתו של עיוור שלא התקבל לעבודה יקבל פיצוי בסכום שך 45 אלף שקל בתוספת הוצאות שכר טרחת עורך דין.

זאת, בזכות תביעה שהגישה הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות במרכז לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בשיתוף עם ארגון בזכות ועמותת אלמנארה.

התובע, ערבי תושב הצפון, בעל תואר ראשון בחינוך וסוציולוגיה ובעל תואר שני בגרונטולוגיה.

בעבר הוא הגיש מועמדות לתפקיד סוקר טלפוני בחברות “שילוב ישראל אוליניק בע”מ” ו”מדגם ייעוץ ומחקר בע”מ” (כל אחת בנפרד).

לתדהמתו, מועמדותו למשרות אלו נדחתה בשלבי ריאיון מקדמיים, לאחר שהסביר כי בשל עיוורונו הוא זקוק להתקנת תוכנה המנגישה את הכתוב על צג המחשב.

החברות הבהירו כי לא יוכלו לבצע את ההתאמה, ואף סירבו לבחון את אפשרות התקנת התוכנה על גבי מחשביה בשל “חשש שהתוכנה אינה מאובטחת”.

בתביעה נטען כי החברות כלל לא בחנו את אפשרות התקנת התוכנה על מחשביהן באופן רציני ומעמיק, גם לאחר שהתובע הבהיר כי באפשרותו לספק להן את התוכנה, וכי מדובר בתוכנה שנעשה בה שימוש נרחב, בין היתר במשרדי ממשלה ובחברות מובילות במשק.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את התביעה בטענה כי על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, על המעסיק לעשות מאמץ אקטיבי על מנת לבחון את התאמתו של המועמד עם המוגבלות למקום העבודה.

עוד קבע בית הדין כי על כתפי המעסיק רובץ הנטל להוכיח שעשה מאמץ אמיתי לערוך את ההתאמות הנדרשות וכי ביצוען היה מטיל עליו נטל כבד מדי.

חובת ההוכחה על המעביד. פטיש שופט בית המשפט | צילום המחשה: www.pixabay.com
חובת ההוכחה על המעביד. פטיש שופט בית המשפט |
צילום המחשה: www.pixabay.com

לאור האמור לעיל, הורה בית הדין, לפצות את התובע ב-45 אלף שקל בתוספת הוצאות שכר טרחת עורך דין.

עוה”ד דנה ברכפלד ודנה גינוסר מהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות מסרו לאחר מכן כי “פסק הדין מהווה אבן דרך חשובה בשילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, בפרט בהתייחס לאנשים עם עיוורון ולקויות ראייה, אשר שיעור העסקתם נמוך במיוחד. פסק הדין נושא בשורה לא רק לציבור האנשים עם מוגבלות אלא גם למעסיקים, החוששים להעסיק אדם עם מוגבלות או תוהים האם וכיצד הדבר אפשרי. למעשה, כיום אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה מסוגלים לבצע בהצלחה כמעט כל תפקיד, ודאי תפקידים הכרוכים בשימושי מחשב. על כן, בית הדין מסיר בקול צלול וברור את מחסומי הבורות והדעה הקדומה וקובע כי אין להניח מראש כי אדם עם מוגבלות אינו כשיר לבצע תפקיד זה או אחר”.

“פסק הדין נשוא בשורה חשובה בנוגע לחובת מעסיקים לשלב אנשים עם מוגבלות. חובה זו אינה תיאורטית, במקום שהמעסיק יסביר למה לא עליו לחשוב איך כן”, קבעה עו”ד אביבית ברקאי-אהרונוף מארגון בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, אחת מהתובעות בתיק.

עו”ד עבאס עבאס, מייסד ומנכ”ל עמותת אל-מנארה שפועלת מזה עשור לקמען קידום זכויות אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית, הביע סיפוק רב מההחלטה.

“ההחלטה התקדימית משדרת מסר לחברה לפיה הגיע הזמן לקדם תעסוקת אנשים עם מוגבלות בצורה מכובדת ושוויונית כאזרחים שווי זכויות”, הדגיש.


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *